שאלה:
נישאתי לפני 5 שנים ויש לי 2 ילדים. החיים בבית עם בעלי הפכו גיהינום, ואני מרגישה שאינני יכולה להמשיך עוד לחיות עם בעלי. חברים מייעצים לי לפנות לעורך דין, כדי להקדים את בעלי ולהגיש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה. שכן אם לא, ירוץ בעלי ויגיש תביעה לבית הדין הרבני – מקום שלהבנתי לא יהיה לטובתי.
שמעתי שיש גם דרך של יישוב סכסוכים בגישור. מצד אחד אני לא רוצה להפסיד את יתרון הלכאורי שעשוי להיות לי, בכך שהדיון בעניינינו יתקיים בבית המשפט האזרחי. מצד שני אם אגיש תביעה לפני שאציע לבעלי להגיע להסדר גירושין בעצמנו, או באמצעות מגשר, אני עלולה להרגיזו והוא לא יסכים להידבר איתי כלל – ואז ההפסד שלי יהיה גדול יותר.
מה עליי לעשות?
תשובה:
ענייני גירושין, וההליכים הקשורים בהם, מאוד מורכבים גם מן הפן המשפטי וגם מן הפן הרגשי-אנושי. ברוב הנושאים במאבק גירושין יש לבית המשפט, ולביה”ד הרבני סמכות מקבילה. מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט לבתי הדין הרבניים יוצר מצב של מתחים ומאבקים נוספים, שלפעמים מסכל כל סיכוי להסדר של גירושין מכובד, ובוודאי מרחיק סיכוי לניסיון של שלום בית. בנסיבות אלה חובה לקבל ייעוץ ספציפי, שיתאים לכל מקרה לגופו, בטרם נקיטת כל פעולה שהיא.
שווה להשקיע כמה מאות שקלים בקבלת ייעוץ נכון, מאשר להפסיד עשרות אלפי שקלים (לפחות) ופעמים סיכוי להסדר מכובד בהעדר ייעוץ כזה. חשוב לפנות לעורך דין שעוסק בתחום ענייני המשפחה ושיש לו ראייה רחבה על טובת המשפחה וטובת הלקוחה הספציפית. רצוי לקבל המלצות על עורך הדין לפני הפגישה, ולא להתבייש ולשאול את עורך הדין עצמו בתחילת הפגישה, וכתנאי לה, שאלות בדבר ניסיונו, גישתו ושכרו הצפוי – ובהתאם להחליט כיצד להמשיך. עורך דין לוחמני הוא לא בהכרח עורך דין טוב למקרה הספציפי.
מה שחשוב הוא לא לפעול לפי עצות של אנשים שאינם אנשי מקצוע. אנשים שומעים שמועות ומסיקים מכך מסקנות גורפות, שלפעמים הן הרסניות. לדוגמא: אישה עובדת ומשתכרת יפה למחייתה, אינה מתכוונת להפסיק עבודתה לצורך ההליך המשפטי, ורכוש הצדדים רשום על שם שני הצדדים בחלקים שווים. במקרה כזה אין סיבה לרוץ ולהגיש תביעה. לפעמים שווה לנסות ולהידבר, גם אם ה"סיכון" יהיה בכך שהבעל יגיש תביעה בבית הדין הרבני. ממילא, כך או אחרת, את מזונות הקטינים, ופעמים רבות גם את עניין החזקתם, ניתן להוציא מידי בית הדין הרבני מיד עם הגשת תביעה בעניינם בבית המשפט לענייני שמשפחה, גם אם כבר הוגשה תביעה לבית הדין הרבני בנדון. לעומת זאת, אם אינך עובדת, ובעלך הקדים אותך בתביעת גירושין בה כרך עניין מזונותייך, את עלולה למצוא עצמך ללא מזונות תקופה ארוכה, ובמקרה הטוב, עם מזונות שהם בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלה שתקבלי בבית המשפט לענייני משפחה.
גם בעניין הרכוש – אם הרכוש רשום על שם שני הצדדים כבר בחלקים שווים, הכללים בשני הערכאות לקביעת הבעלות אינם שונים בהרבה. אך אם הדבר אינו כך, ובהתאם לנסיבות הספציפיות, ישנו יתרון לערכאה אחת על השנייה (ולפעמים דווקא בית הדין עדיף יהיה לאישה).
כך או אחרת, אם הוגשו כתבי טענות על-ידי מי מן הצדדים, חשוב לציין מספר דברים: בדרך כלל כתבי הטענות בוטים ומקצינים את התמונה, על מנת להכפיש את הצד שכנגד עד כמה שניתן, וכדי לבוא בעמדה טובה יותר לבית המשפט או בית הדין. הכעס שנוצר כתוצאה מכך הוא עצום, ולפעמים הוא לבדו מביא לאובדן הסיכוי לכל הסדר שהוא, לכאן או לכאן. החוכמה היא לדעת להתעלם מכתבי הטענות ומתוכנם, ולנסות להידבר זה עם זה בין שישירות ובין שבעזרת עורכי הדין של הצדדים.
וכשאלה אינם מספקים, בעזרת מגשר מוסמך ובעל ניסיון בגישור בסכסוכים בתוך המשפחה. סכסוך שמסתיים בראשיתו בהסכם מכובד, נותן סיכוי טוב לצדדים לחסוך עשרות אלפי שקלים, ובעיקר מבטיח עתיד טוב יותר לילדים הזוכים בשני הורים משתפי פעולה, במקום להיקרע ביניהם במשך שנים של מאבקים.
מחקרים רבים מוכיחים שילדים שחווים חווית גירושין אחר מאבקים קשה בין הוריהם, נאלצים לבחור בנאמנות לאחד ההורים על פני משנהו, גדלים עם בעיות התפתחותיות ורגשיות קשות ובסופו של דבר הופכים להיות הורים / בני זוג עם גורל דומה לשל הוריהם.
